יותר קל למנוע מאשר לטפל

מכירים את זה שקמים בבוקר וכואב ויש לנו יום עמוס, אז הכי קל זה לתת מענה מיידי לכאב.. ולרוץ לשיגרת היום....?

ואותו כאב יכול להתעורר/לצוץ מדי יום, במהלך היום, ואין לנו ממש זמן אליו או חשק אז יותר קל לקחת מה שעובד, העיקר שיפסיק אותו במיידי. הורגלנו להתייחס להרבה דברים במיידי, מה שעובד עובד ומה שלא כנראה שלא, משוב מיידי. מבלי להיכנס כאן להשפעות של ההרגל הזה על אופן שבו אנו תופסים הרבה מאוד תהליכים, פתרונות ובכלל מציאות, אנו עדים כאן למגמה מצערת שלמעשה אין הקשבה אמיתית לצרכי הגוף וצרכים של "תחושות הבטן", הרבה פעמים אנו נוטים להתעלם מהם כדי להמשיך במירוץ, שלעיתים אנו מאוד נהנים ממנו ולעיתים קצת פחות, אבל דבר אחד וודאי הוא ממסך את התחושות האמיתיות שלנו, ולעיתים גם את הצרכים, ובמקום לתת מענה אמיתי לשורש הכאב אנו נותנים רק משהו שמרגיע, אבל לא מטפל.

מי שמצליח להתמיד בתרגול קבוע של צ'י קונג מצליח לחוות את השינוי העמוק שהגוף והתודעה חווים, התרגול מאפשר להתחבר עמוק עם תחושותינו והתבונה הפנימית שלנו, מה שיכול לסייע לנו להרגיש מה באמת אנו צריכים, ובעיקר לאפשר לגוף להשמיע מה הוא צריך באמת.